מאת: נטע-לי גרייבר מנכל"ית הלובי הציבורי 'האינטרס שלנו'
מצבי חירום יוצרים הזדמנות משמעותית להסרת רגולציות מיותרות ולביצוע רפורמות שמאיצות צמיחה כלכלית. הניסיון ההיסטורי של ישראל מוכיח כי זעזועים גדולים במערכות הציבוריות והכלכליות מאפשרים פעולה חופשית וגמישה יותר מצד קובעי מדיניות – תוך עקיפת חסמים ביורוקרטיים ואינרציות מוסדיות.
לקחים היסטוריים: כשהמספרים מדהימים
אחרי מלחמת ששת הימים המספרים היו מדהימים: התמ"ג זינק ב-16.2% בשנה אחת (1968), המשיך לצמוח בממוצע של 11% בשנים הבאות, ושיעור האבטלה צנח ל-2.3% עד 1973. המפתח היה פתיחה חלקית של שוק המט"ח, ליברליזציה בסחר החוץ והשקעה רבה בתשתיות.
מלחמת יום כיפור הציגה אתגר גדול יותר – התחלות הבנייה קרסו מ-66,200 יחידות ב-1972 ל- 26,700 ב-1977. אך המהפך הגיע עם תוכנית הייצוב של 1985: הקפאת שכר ומחירים, צמצום גרעון ממשלתי, עצירת הדפסת כסף ופתיחת שוק המט"ח לצד כריתת הסכם סחר משמעותי מול ארה"ב. התוצאה הייתה שיקום מלא של אמון השוק והנחת יסודות לצמיחה מחודשת.
במבצע "צוק איתן" (2014) נגרם נזק זמני בלבד של 0.4% בתמ"ג, אבל הרפורמות התחרותיות שהתקבלו – פתיחת שוק הסלולר, רפורמת האשראי הצרכני וחוק הריכוזיות – עדיין מניבות פירות. במשבר הקורונה התמ"ג קפץ ב-9.3% ב-2021 כשהממשלה ביטלה רישויים זמניים והרחיבה שירותים דיגיטליים.
מלחמת "חרבות ברזל": חצי צעדים במקום מהפכה
במלחמה הנוכחית אנחנו רואים את אותו הדפוס, אבל "בחצי כוח": הסרת מכסים על יבוא אמריקאי (42 מיליון ש"ח בשנה), אימוץ תקנים אירופאיים ואמריקאיים, פיילוט לשקל דיגיטלי, ושינוי ימי המסחר בבורסה. הם צעדים נכונים, אבל חסרה בהם הנועזות מהעבר.
בינתיים, המגבלות המערכתיות מתעצמות: לא סגרנו משרדי ממשלה מיותרים, תקציב המדינה מופנה לביטחון ומגדיל את החוב הלאומי, ענפי נדל"ן והייטק מתאוששים לאט. חיילי מילואים צעירים ייכנסו לשוק העבודה עם פערי מיומנות, ואנחנו בפיגור טכנולוגי זמני בתחומי ה-AI .
למה דווקא עכשיו – ולא אחר כך
אנו נמצאים במלחמה ארוכה שמאפשרת ביצוע שינויים תוך כדי תנועה, בלי להמתין לשקט שבין המערכות. בנוסף, פערי הדיגיטציה הגדולים שצומצמו בקורונה יצרו תשתית טכנולוגית שמאפשרת ביצוע רפורמות מהיר יותר מאי פעם.
מה שנדרש עכשיו: צמצום רגולציה רוחבית והאצת הליכי רישוי, הורדת מכסים על כלל הייבוא, ביטול הניהול הריכוזי בשווקי המזון והתחבורה, קידום הקלות דרמטיות לעסקים קטנים, וחיסול בירוקרטיה ברכש ציבורי.
התאוששות אחרי מלחמה היא לא גזירת גורל – היא החלטה. ההיסטוריה הישראלית הוכיחה שוב ושוב שכאשר העזנו לפעול, גם בתנאי אי־ודאות, צמחנו – כלכלית, מוסדית וחברתית. עכשיו, מול משבר מתמשך ואיומים כלכליים כבדים, עומד בפנינו חלון הזדמנויות לביצוע רפורמות עמוקות שיזניקו את המשק קדימה. השאלה היחידה היא אם עדיין נותרה בנו אותה נועזות. זו ההזדמנות שכולנו מקווים שלא תחזור – אין לנו את הפריבילגיה להחמיץ אותה.
פורסם לראשונה בעיתון 'בשבע', יוני 2026
