מבנה הממשלה בישראל הוא מסורבל וגודלו חריג בהשוואה בינלאומית. כיום ישנם 31 משרדי ממשלה ובהם כ- 40 שרים וסגני שרים.
מספר השרים המכהנים כיום בישראל אינו רק הגבוה ביותר מבין 38 מדינות ה-OECD, אלא הוא גם מספר השיא בתולדות מדינת ישראל.
[1]המספר המנופח של שרים, סגני שרים ומשרדי ממשלה בשנים האחרונות, ובמיוחד בזמן מלחמה, נתפס בידי הציבור כצעד ציני שנועד לתגמל פוליטיקאים ואת מקורביהם, על חשבון קידום האינטרס הציבורי. עם זאת, המלחמה היא הזדמנות לשנות את המנהג שהשתרש בעיקר בשנים האחרונות.
הממשלה בראשות נתניהו אישרה ב-2018 תוכנית לצמצום משרדי הממשלה מ-29 ל-17 כדי לחסוך 1 מיליארד שקלים בשנה ועתה, בחוק ההסדרים המונח על שולחן הכנסת מוצע להקי ועדה שתמקד את מבנה הממשלה.
חסרונות ריבוי משרדי ממשלה:
לממשלה גדולה יש חסרונות רבים הפוגעים ברווחת הציבור. ממשלה גדולה היא מסורבלת, מתקשה ליישם מדיניות ארוכת טווח ופוגעת במשילות. בנוסף, מספר רב של משרדים, שרים וסגני שרים עולה הון שהציבור נדרש לשלם במיסים למימון לשכות וכוח אדם מיותר. זהו גם שימוש לא מושכל ולא יעיל בכישוריהם ובזמנם של אנשים מצוינים, שיכלו לתרום רבות למשק ולכלל הציבור, אילו היו מועסקים במקום עבודה אחר.
לשרים "מיותרים" יש תמריץ לייצר פעלתנות יתר בשביל להראות שהם ממלאים את תפקידם, ובמקרים מסוימים עשוי לייצר עודף רגולציה ולהחריף את יוקר המחיה. משרדי ממשלה "מיותרים" יוצרים קשיים בתפקוד הרשות המבצעת, כפילויות בממשלה ולבזבוז משאבים מבלי שהשירות לאזרח משתפר. היתרונות לממשלה קטנה הם רבים, לכן אין זה מפתיע שבמדינות ה-OECD נהוג לכהן כ-18 שרים בממשלה.
כאמור, ממשלה גדולה מביאה גם לכפילויות בעבודות המשרדים והאגפים השונים, דבר המוביל לסרבול בקבלת ההחלטות של הרשות המבצעת, מעבר תדיר של עניינים ממשרד למשרד ומחסור בתיעדוף פרויקטים ברמה הלאומית. תוצאות אלו באות לידי ביטוי גם במדדים המובילים בעולם ליעילות מגזר ציבורי, כמו מדד הEffectiveness Government- המפורסם על ידי הבנק העולמי. (מדינת ישראל מדורגת במקום ה- 21 במדד זה. )
נראה כי אם הממשלה תאמץ את הפרקטיות של המדינות המצטיינות, היא תוכל להתייעל משמעותית מבחינה תקציבית ובירוקרטית ובמקביל לספק יותר שירותים לציבור.
ההצעת 'האינטרס שלנו':
אנו מציעים כי יתקיימו 8 משרדי ממשלה מרכזיים בראשם יעמוד שר בכיר. תחת כל משרד יוקמו תתי משרדים ובראשם יעמוד סגן שר.
נושאים מקבילים ומשיקים ירוכזו תחת אותו משרד כך שניתן יהיה לצמצם את תקני כוח האדם הנדרשים, יגבר התיאום והתכנון בין המשרדים השונים וייווצר ייעול מערכות מקצועי, לוגיסטי ותקציבי.
להצבת סגן שר בראש תת משרד יתרון ובהק שכן תתי המשרדים יעסקו בנושאים שאינם נושאי הליבה המרכזיים עליהן יבחן השר הבכיר אולם נושאים אלו דורשים תשומת לב של נבחר ציבור אשר יידרש לתת לציבור דין וחשבון על פעילותו לקידומם.
בנוסף, בכדי להשלים את המהלך הייעול הממשלתי באופן נדרש נציע:
- לצמצם את כפל התקנים והתפקידים הקיימים היום בין המשרדים השונים ולקיים והעלאת שכר בתקנים שיוותרו על מנת למשוך כוח אדם איכותי לשירות הציבורי.
- ביטול מוסד הקביעות, ומעבר לחוזי העסקה אישיים תוך תגמול העובדים על פי מדדי הצלחה
היתרונות של צמצום מספר משרדי הממשלה:
יעילות הממשלה: קיים קשר מובהק בין מספר משרדי הממשלה לבין היעילות של המגזר הציבורי. במדינות בהן מספר משרדי הממשלה הוא קטן, היעילות גדולה יותר. זאת, בין היתר, בשל מיעוט בירוקרטיה פנים-ממשלתית ויכולת לראות תמונה רחבה בתהליך קבלת ההחלטות.
חסכון תקציבי: לאחר ניתוח מבנה הממשלה, נמצא כי סדר גודל של כ- 35% – 45% ממשרד ממשלתי הוא תפקידי מטה. איחוד משרדים יביא לאיחוד המטה וכיוצא מכך יביא לחיסכון תקציבי ניכר או להגדלת השירותים שהממשלה מספקת לאזרחים במסגרת המשאבים הקיימים. כמו כן, ישנו יתרון לגודל בפעילות ממשלתית. כך, הליכי רכש הם יעילים יותר, כמו גם הליכי גיוס ועוד.
התוויה ויישום מדיניות ממשלתית ארוכת טווח: קביעה וקידום של מדיניות ממשלתית ארוכת טווח תהיה פשוטה יותר ככל שיצומצמו מוקדי החיכוך בין המשרדים השונים. צמצום מספר המשרדים צפוי להקטין את מוקדי החיכוך, ולמנוע כפילויות בתכנון המדיניות הממשלתית ויישומה. במצב הקיים, גופים ממשלתיים שונים מקדמים במקביל וללא תיאום תוכניות עבודה בעלות פונקציות מטרה זהות, כך שנגרם בזבוז של משאבים רבים ללא ראיה מערכתית כוללת. איחוד משרדים בעלי תחומי פעולה חופפים ימקד את תכנון המדיניות ויאפשר את הוצאתה לפועל באופן יעיל יותר.
המצב החקיקתי כיום:
בשנים האחרונות בוצעו מספר צעדים אופרטיביים בנושא הגברת היעילות והאפקטיביות של הממשלה והתקבלו מספר החלטות ממשלה שמטרתן צמצום מספר המשרדים: בכנסת ה- 19 תוקן חוק יסוד: הממשלה כך שמספר השרים יוגבל ל- 19 . תיקון החוק לא תורגם למעשה כאשר הכנסת ה- 20 השעתה בהוראת שעה מגבלה זו לתקופת כהונתה, ובשנת 2019 הממשלה אישרה את ביטולו.
בשנת 2014 הוקם צוות משותף של אגף התקציבים במשרד האוצר ואגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה בכדי לבחון את מבנה הממשלה.
מסקנת הצוות היא כי למגבלת מספר המשרדים יתרונות רבים יותר ממגבלת מספר השרים. הדו"ח שפורסם בשנת 2015 כלל אלטרנטיבות שונות ליישום מגבלת מספר משרדים, כגון: שני שרים במשרד בעלי היררכיה זהה באותו משרד, שר בכיר ושר זוטר באותו משרד, מינוי שרים בלי תיק ומינוי סגני שרים. הדו"ח אומץ במסגרת ההסכם הקואליציוני בין מפלגות הליכוד וכולנו.
בשנת 2016 החליטה הממשלה להקים צוות בין-משרדי לבחינה ויישום המלצות הצוות הכולל את נציגי היועץ המשפטי לממשלה, משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים במשרד האוצר.
הצוות סיים את עבודתו בינואר 2018 ועיקרי ההמלצות (שדורשות את תיקון חוק יסוד: הממשלה) היו כדלקמן: הגבלת מספר משרדי הממשלה ל- 17 משרדים וביטול הגבלת מס' השרים; קביעה כי כל שר יוכל לכהן כממונה על משרד אחד בלבד, מלבד ראש הממשלה; הוספת אפשרות למינוי שר הממונה על נושא רוחבי, אשר יוקצו לו סמכויות אשר אינן בתחום שטחי הפעולה של משרדים אחרים, וביטול האפשרות למינוי שר בלי תיק.
לסיכום:
אנו מבקשים לעודד את הממשלה להתקדם לעבר תוכנית לייעול עבודתה באמצעות סידור מחדש של מבנה הממשלה הכולל 8 משרדים ראשים ותחתיהם תתי משרדים, לצמצם את כפל התקנים והתפקידים הקיימים היום בין המשרדים השונים ולקיים והעלאת שכר בתקנים שיוותרו על מנת למשוך כוח אדם איכותי לשירות הציבורי. וכן לביטול את מוסד הקביעות, ומעבר לחוזי העסקה אישיים תוך תגמול העובדים על פי מדדי הצלחה.
[1] https://www.kohelet.org.il/article/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8/
