תקציר מנהלים:
משק האנרגיה הישראלי ניצב בפני צומת דרכים היסטורי. על פי הערכות חברת נגה לניהול משק החשמל, צפוי גידול של פי 2 בצריכת החשמל עד 2050, בקצב ממוצע שנתי של 2.7%-[1]2.8%. במקביל, על פי הערכות הוועדה הבין-משרדית לבחינת משק הגז הטבעי[2], עתודות הגז צפויות להספיק הן לצורכי המשק המקומי והן ליצוא למעלה מ-20 שנה. המלצות הוועדה משקפות את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה, כולל בחינת שילוב אנרגיה גרעינית בתמהיל ייצור החשמל. ישראל, עם ניסיון מוכח של 60 שנה בתפעול בטוח של מתקנים גרעיניים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, נמצאת בעמדה ייחודית לקדם פתרון זה כעוגן אסטרטגי לביטחון האנרגטי הלאומי.
- הצורך באנרגיה גרעינית:
א. אתגרי משק החשמל:
– צפי לגידול של 230% בצריכת החשמל עד 2050, המחייב תוספת ייצור משמעותית
– מגבלות בשטחים זמינים להקמת תשתיות אנרגיה מתחדשת בישראל הצפופה
– צורך בפתרון אנרגיה יציב ואמין שיפעל לאורך 25 שנים לפחות
– הגז הישראלי צפוי להגיע לסופו בטווח של 30 שנים
ב. יתרונות האנרגיה הגרעינית:
– פתרון היחיד המספק אפס פליטות גזי חממה באופן רציף ויציב
– עלות ייצור תחרותית של $43/MWh לעומת אלטרנטיבות אחרות
– יכולת ייצור של 5,600MW בשטח מצומצם, כפי שהוכח באיחוד האמירויות
– צפיפות אנרגטית גבוהה המאפשרת חיסכון משמעותי בשטח
- בשלות הטכנולוגיה והניסיון העולמי:
א. דוגמאות מוצלחות:
– איחוד האמירויות הקימה 4 כורים בהספק כולל של 5,600MW המייצרים 45TWh בשנה
– הפרויקט באמירויות הושלם ב-2024 בעלות תחרותית ובזמן קצר יחסית
– הוכחת היתכנות לשילוב טכנולוגיה גרעינית במזרח התיכון
– הטכנולוגיה הגרעינית הוכרזה כ"ירוקה" על ידי האיחוד האירופי
ב. יכולות ישראליות:
– תשתית מחקר ופיתוח קיימת בתחום הגרעין למעלה מ-50 שנה
– כוח אדם מיומן בעל ניסיון בטיפול בטכנולוגיה גרעינית
– יכולת רגולטורית מוכחת בפיקוח על מתקנים גרעיניים
- התמודדות עם חסמים:
א. רגולציה:
– הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת בנוסחה הנוכחי מהווה חסם להקמת תחנות כוח גרעיניות
– סעיף 8(4) בהצעת החוק מעביר סמכויות מכריעות למשרד להגנת הסביבה, שאינו הגורם המקצועי המתאים
– נדרש תיקון המעביר את הסמכות למשרד האנרגיה בדומה לתחנות כוח רגילות
– יש לשמר את המומחיות של הוועדה לאנרגיה אטומית כגורם מקצועי מפקח
ב. סוגיות בטיחות ופיקוח:
– יש להבטיח פיקוח מקצועי באמצעות הגורמים המוסמכים: הוועדה לאנרגיה אטומית והיחידה לרישוי ובטיחות
– נדרשת הפרדה ברורה בין הרגולציה הסביבתית לרגולציה הגרעינית המקצועית
– ההחלטות על תחנות כוח גרעיניות צריכות להתקבל על ידי הגורמים האחראים על משק החשמל
- המלצות יישום מפורטות:
א. בתחום החקיקה:
- ביטול סעיף 8(4) בהצעת חוק הקרינה המייננת
- הוספת החרגה מפורשת של כורי כוח גרעיניים בדומה להחרגה הקיימת בסעיף 50
- העברת סמכויות הפיקוח למשרד האנרגיה בשיתוף הוועדה לאנרגיה אטומית
ב. בתחום התכנון והביצוע:
- קידום תכנית להקמת תחנת כוח גרעינית ראשונה בהספק של 11GW עד 2050
- הקמת מנגנוני פיקוח מקצועיים בהובלת משרד האנרגיה והוועדה לאנרגיה אטומית
- תכנון מפורט של שילוב אנרגיה גרעינית במערך ייצור החשמל העתידי
מסקנות:
אנרגיה גרעינית מהווה פתרון הכרחי לאתגרי משק החשמל העתידי של ישראל. הניסיון העולמי, ובפרט באיחוד האמירויות, מוכיח כי ניתן להקים ולהפעיל תחנות כוח גרעיניות באופן בטוח ויעיל. החסמים הרגולטוריים הקיימים, ובפרט הצעת חוק הקרינה המייננת, מאיימים על היכולת לממש אופציה זו. נדרשת פעולה מיידית לתיקון החקיקה ולקידום תכנית לאומית להקמת תחנות כוח גרעיניות.
המלצה אופרטיבית מיידית:
קידום תיקוני החקיקה המוצעים בהצעת חוק הקרינה המייננת תוך הבטחת הפרדה ברורה בין הרגולציה הסביבתית לרגולציה הגרעינית המקצועית, והעברת הסמכויות המתאימות לגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
סיכום:
הניסיון הישראלי המוכח בתחום הגרעיני, לצד ההכרה הגוברת בצורך בגיוון מקורות האנרגיה והפחתת התלות בגז טבעי, מחזקים את ההצדקה לקידום אנרגיה גרעינית כפתרון אסטרטגי. היכולות הטכנולוגיות והביטחוניות של ישראל מספקות בסיס איתן להתמודדות עם האתגרים הכרוכים בהקמת תחנות כוח גרעיניות. המלצת הוועדה הבין-משרדית לבחון שילוב אנרגיה גרעינית[3] מהווה הזדמנות היסטורית לקדם
פתרון זה, שיבטיח את העצמאות האנרגטית של ישראל ויתרום להפחתת פליטות גזי החממה. על מקבלי ההחלטות לפעול כעת ליישום תכנית לאומית מקיפה להקמת תשתית גרעינית אזרחית, תוך ניצול הידע והניסיון הייחודיים שנצברו בישראל לאורך השנים.
ההחלטה להתקדם עם אנרגיה גרעינית אינה רק צורך אנרגטי, אלא הזדמנות אסטרטגית לחיזוק עצמאותה של ישראל ומעמדה כמובילה טכנולוגית בזירה העולמית.
[1] https://www.themarker.com/labels/anargia25/2025-01-23/ty-article-labels/00000194-928f-dc28-abb5-b7cf98340000
