מבוא
רשות האסדרה פרסמה באוקטובר 24 את דו"ח דוח ממצאי בחינת רגולציה קיימת והמלצות לשיפור מבחני רישוי לרכב פרטי ולגרורים עד 3,500 ק"ג [1] המדגים כיצד משטר הטסטים השנתיים לרכב בישראל מהווה נטל רגולטורי כבד ומיותר על האזרחים והכלכלה.¹ הדוח מגלה שישראל מחזיקה בתדירות הגבוהה ביותר של בדיקות רכב במדינות המפותחות, ופוגעת במיליארדי שקלים מכיסם של האזרחים מדי שנה – וכל זאת ללא הצדקה בטיחותית אמיתית.
המחקר מראה כי הפחתת תדירות מבחני הרישוי לאחת לשנתיים, כמקובל ברוב העולם המפותח, תחסוך לציבור הישראלי כ-1.3 מיליארד ש"ח בשנה ותבטל כ-1.2 מיליון ימי המתנה מיותרים. זהו צעד הכרחי לקידום החירות הכלכלית והפחתת הנטל הבירוקרטי המכביד על האזרחים.
הבעיה: נטל רגולטורי מופרז וחוסר התאמה לעולם המודרני
- ישראל – מובילה עולמית בנטל רגולטורי נתוני רשות האסדרה מגלים תמונה מדאיגה:
- תדירות פי שניים מהעולם המפותח בעוד ברוב מדינות האיחוד האירופי, יפן וקוריאה הדרומית מבצעים טסט אחת לשנתיים, ישראל דורשת טסט שנתי
- עלות משקית אסטרונומית כ-7 מיליארד ש"ח בשנה עלויות ציות לרגולציה – סכום עצום
- בזבוז זמן לאומי6 מיליון ימי המתנה בשנה – משאב יקר שאובד לכלכלה הישראלית
- התיישנות הרציונל המקורי הנתונים מדגימים שהבסיס לרגולציה הנוכחית התיישן:
- שיפור דרמטי באמינות הרכבים שיעור הליקויים ברכבים יורד בעקביות – מ-41.3% בשנת 2019 ל-33.9% בשנת 2023
- התקדמות טכנולוגית ב-99.9% מכלי הרכב הפרטיים שעלו לכביש בשנת 2023 קיימות מערכות בקרת סטייה מנתיב וניטור מרחק מלפנים
- דרישות ייחודיות לישראל אישור תקינות בלמים לרכבים מגיל 15 – דרישה שלא קיימת באף מדינה מפותחת אחרת
- השפעה רגרסיבית על השכבות החלשות הנטל הרגולטורי פוגע בעיקר בשכבות החלשות:
- עלות יחסית גבוהה עבור משפחות רבות, עלות הטסט השנתי מהווה נטל כלכלי משמעותי יחסית להכנסתן[2]
- תלות ברכב פרטי תושבי הפריפריה תלויים יותר ברכב פרטי לפרנסתם ולקבלת שירותים בסיסיים, ולכן נפגעים יותר מהטלת עלויות מיותרות[3]
- איבוד ימי עבודה שעות המתנה ארוכות במכוני הרישוי – בממוצע כשעתיים עבור בדיקה
הפתרון: יישום המלצות רשות האסדרה באופן מלא
- הפחתה הדרגתית של תדירות הטסטים
פעימה ראשונה אימוץ המודל הספרדי:
- רכבים עד גיל 9 טסט אחת לשנתיים
- רכבים מגיל 9 טסט שנתי
- חיסכון מידי 258 מיליון ש"ח בשנה
פעימה שנייה יישום המודל האירופי המלא:
- כל הרכבים טסט אחת לשנתיים
- חיסכון משקי כולל בסך 593 מיליון ש"ח בשנה
- ביטול דרישות ייחודיות מיותרות
- ביטול אישור תקינות בלמים חיסכון של 209 מיליון ש"ח בשנה
- ביטול טסט חצי שנתי לרכבים מיושנים חיסכון של 32 מיליון ש"ח בשנה
- ביטול חתימת עורך דין חיסכון של 3.5 מיליון ש"ח בשנה
- שיפור תהליכי השירות
- זימון תורים מקוון רק 37% ממכוני הרישוי משתמשים כיום במערכת זימון תורים, ורק 1% ממבצעי הטסטים משתמשים בה
- פריסה שווה של מועדי הטסט רוב העומס מתרכז בחודשי יולי-אוגוסט, בעוד חודשי ספטמבר-נובמבר ריקים יחסית
- דיגיטציה של תהליכי הקליטה הפחתת זמן הטיפול מ-5 דקות לדקה-שתיים
היבטים כלכליים וחברתיים
- חיסכון כלכלי משמעותי יישום מלא של המלצות רשות האסדרה יביא ל:
- חיסכון ישיר של 1.3 מיליארד ש"ח בשנה
- ביטול 1.2 מיליון ימי המתנה מיותרים
- שחרור משאבים לפעילות כלכלית יצרנית במקום לבזבז זמן במכוני רישוי
- צמצום פערים חברתיים
- הוזלת עלויות החזקת רכב סיוע למשפחות מעוטות יכולת שעבורן כל מאות שקלים משמעותיים
- שיפור נגישות התחבורה הפחתת חסמים כלכליים לבעלות על רכב במדינה שבה התחבורה הציבורית מוגבלת
- תושבי הפריפריה, שתלויים יותר ברכב פרטי בשל חוסר התחבורה הציבורית הנגישה, ייהנו יותר מהפחתת עלויות החזקת הרכב. בנוסף, בעלי ההכנסות הנמוכות מושפעים יותר מעלויות קבועות כמו טסט רכב שנתי
- יעילות כלכלית משופרת
- חיסכון בזמן עבודה פחות ימי המתנה = יותר ימי עבודה יצרניים
- הפחתת עומסי תנועה פחות נסיעות למכוני רישוי יקטינו את העומסים בכבישים הסמוכים
- התייעלות מערכתית שחרור משאבי כח אדם ותשתית מבירוקרטיה לפעילות יצרנית
השוואה בינלאומית: ישראל מול העולם המפותח
הנתונים מדגימים עד כמה ישראל חורגת מהנורמה העולמית:
| מדינה | תדירות טסט רכבים חדשים | תדירות טסט רכבים ותיקים | אישור בלמים נפרד |
| ישראל | 3 שנים | שנתי | כן (מגיל 15) |
| יפן | 3 שנים | שנתיים | לא |
| גרמניה | 3 שנים | שנתיים | לא |
| צרפת | 4 שנים | שנתיים | לא |
| ספרד | 4 שנים | שנתיים עד גיל 10, אח"כ שנתי | לא |
| קוריאה הדרומית | יום הרישום | שנתיים | לא |
המסקנה ישראל מחזיקה ברגולציה הכבדה ביותר, ללא הצדקה בטיחותית או כלכלית.
הממד הבטיחותי: נתונים מפריכים את הטענות נגד הרפורמה
הנתונים מפריכים את הטענות שהפחתת תדירות הטסטים תפגע בבטיחות יושבי הרכב ובאי הדרך
- ירידה עקבית בתאונות למרות עלייה במספר הרכבים
- בין השנים 2000-2022 מספר כלי הרכב בישראל הוכפל פי 2.17, בעוד שיעור התאונות ושיעור ההרוגים ירד
- מספר ההרוגים בתאונות דרכים יציב בעשור האחרון על כ-350 הרוגים בשנה
- כשל טכני – גורם זניח בתאונות
- לפי מבקר המדינה, קרוב ל-100% מהתאונות שנחקרות מסווגות כתאונות שהאחראי להן היה הגורם האנושי[4]
- שיעור כלי הרכב המיושנים (בני 19 ומעלה) המעורבים בתאונות דרכים עומד על 2% ואחוז הנסועה שלהם על פחות מ-1%
- שיפור מתמיד באמינות הרכבים
- ברכבים בגיל 9 שנים, מספר הליקויים עולה על ממוצע הליקויים של כל הרכבים, אך גם כאן חלה ירידה עקבית בשיעור הליקויים
קריאה לפעולה: יישום מיידי של הרפורמה
אנו קוראים למקבלי ההחלטות לאמץ את המלצות רשות האסדרה במלואן ולבצע יישום מידי של הפעימה הראשונה – הפחתת תדירות הטסט השנתי לפעם בשנתיים עד גיל 9 שנים. מקביל לכך, להכין את התשתית ליישום הפעימה השנייה המלאה בהתבסס על תוצאות הפעימה הראשונה ועמידה במדדי הביצוע שנקבעו, כולל וידוא ששיעור כלי הרכב בגיל 9 עם ליקוי לא יעלה על 40% מסך המבחנים.
במקביל לרפורמה עצמה, חיוני להתנגד ללחצי קבוצות האינטרס הפועלות מאחורי הקלעים נגד האינטרס הציבורי, ולדרוש שקיפות מלאה בתהליך קבלת ההחלטות תוך התבססות על נתונים מקצועיים ולא על שיקולים פוליטיים או אינטרסים צרים. יש לקדם במקביל שיפורים טכנולוגיים שיגבירו את יעילות המערכת, כולל עידוד מערכות זימון תורים בכל מכוני הרישוי, דיגיטציה של תהליכי הרישוי ופריסה מיטבית של מועדי הטסטים לאורך השנה למניעת עומסים.
לבסוף, חיוני לבסס מערכת מדידה ופיקוח שתבטיח מעקב אחר שיפור השירות, הפחתת העלויות והערכה תקופתית של ההשפעות על הבטיחות, כדי לוודא שהרפורמה משיגה את מטרותיה ולאפשר התאמות במידת הצורך.
סיכום:
הדוח המקצועי והמקיף של רשות האסדרה מספק בסיס מוצק לרפורמה נדרשת וחיונית. הפחתת תדירות הטסטים אינה רק עניין טכני – זהו צעד מהותי לקידום החירות הכלכלית, הפחתת הנטל הרגולטורי והתאמת ישראל לסטנדרטים המקובלים בעולם המפותח.
בעידן שבו כל שקל נחשב ובו זמן האזרחים יקר מפז, אין הצדקה להמשיך במשטר רגולטורי מיושן ויקר שאינו תורם לבטיחות אך פוגע קשות בכלכלה ובאזרחים. כפי שציינה רשות האסדרה: "זה הפחתת יוקר המחייה".
הגיע הזמן לשחרר את הכלכלה הישראלית מכבלי הבירוקרטיה המיותרת ולהשיב לאזרחים את זמנם וכספם. המלחמה על הפחתת הנטל הרגולטורי היא מלחמה על עתידה של הכלכלה הישראלית. אנו קוראים למקבלי ההחלטות לפעול בחוכמה ובאומץ, לטובת כלל האזרחים ולא לטובת קבוצות אינטרס צרות.
[1] https://www.gov.il/BlobFolder/reports/report-301024/he/file_car041124.pdf
[2] https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2019/rep_11/h_print.pdf
[3] https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skkjd008e2
