מאת: נטע-לי גרייבר, מנכ"לית עמותת "האינטרס שלנו"
עונת הבחירות נפתחה, והפוליטיקאים שולפים את הנשק הישן והמסוכן: פופוליזם כלכלי עטוף בכוונות טובות. התחרות "מי יחלק לנו יותר מתנות מהכסף שלנו" שוברת שיאים, אך מתחת לסיסמאות מסתתרת אמת עגומה: אין ארוחות חינם. את החשבון על ההטבות הללו אנחנו נשלם בריבית דריבית – באינפלציה, במיסים, ובבירוקרטיה.
הדוגמה הקיצונית ביותר היא תוכנית "המשרתים" של נפתלי בנט (2026). על פניו, חזון מוסרי ראוי לתגמל את מי שנתן מעצמו. בפועל? זהו פיגוע כלכלי מתוכנן. ההבטחה למענק של מיליון ש"ח לרכישת דירה היא שיעור מבוא במה שאסור לעשות בכלכלה. הזרמת סכומי עתק לצד הביקוש ("סבסוד ביקוש"), כשצד ההיצע קשיח והבירוקרטיה חוסמת בנייה, לא תעזור למילואימניק לקנות דירה. היא פשוט תעביר את כספי המיסים שלנו ישירות לכיסי הקבלנים ומוכרי הדירות, שיעלו את המחיר בהתאם. זהו "אפקט הבומרנג": לא רק שמחירי הדירות יזנקו, אלא שגם שוק השכירות יתייקר, שכן משקיעים יברחו וההיצע יצטמצם.
אגב, העלות של מענק כזה למילואימניקים מוערכת בכ-100 מיליארד שקלים. בנט מבטיח לממן זאת ע"י "סגירת משרדים מיותרים", אך כל הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים גם יחד מסתכמים במיליארדים בודדים בלבד. מאיפה יגיעו עוד 90 מיליארד? התשובה ברורה: מהעלאת מיסים דרקונית עליכם, או מהדפסת כסף שתגרום לאינפלציה להשתולל.
גם משרד הכלכלה הצטרף לחגיגה והחליט להפוך למשרד פרסום ממשלתי. ההחלטה לממן מכספי משלם המיסים קמפיין שיווקי לרשת שתציג את "הסל הזול ביותר" היא יריקה בפרצוף של השוק החופשי. במקום לפרק מונופולים, לבטל מכסים ולפתוח את המשק ליבוא אמיתי, הממשלה בוחרת "מנצחים" ומחלקת אותות הצטיינות כמו בגן ילדים. זהו עיוות תחרות שמעודד מניפולציות מחירים במקום הוזלה אמיתית שלא דבר על הרכב הסל הבעייתי הן מבינת החברות שנבחרו והן מבחינת איכותו הבריאותית של הסל.
בנט וברקת לא לבד, הם חוליה החדשה בשרשרת של הבטחות סרק שכשלו:
יאיר לפיד ניסה למכור לנו מע"מ 0% על דירות. ההטבה הזו הייתה יוצרת בור של 3 מיליארד ש"ח וזורמת ישר לכיסי הקבלנים.
עמיר פרץ קידם "כיפת ברזל חברתית" (מע"מ 0% על מוצרי יסוד). בפועל, מע"מ דיפרנציאלי הוא פתח לשחיתות ולחץ של לוביסטים, מסבך את מערכת המס ולא מגיע לצרכן כי הרשתות פשוט מעלות את המחיר הבסיסי.
בנימין נתניהו הבטיח חינוך חינם לגילאי 0-3 בעלות של עשרות מיליארדים. המשמעות היא הלאמה דה-פקטו, מהלך שנבלם בשל עלותו האסטרונומית.
אביגדור ליברמן הבטיח פנסיית מינימום לכל לקשיש וחזר בו בשל העלויות ואיתמר בן גביר דרש מיליארדים למשטרה ללא רפורמה מקיפה ואז גילה שהתקנים לא אוישו, והבעיות הניהוליות נותרו בעינן.
לנו ב"האינטרס שלנו" יש הצעה טובה יותר. רוצים לעזור למילואימניקים? מצוין. אל תקימו מנגנונים מסואבים, אל תחלקו דירות, ואל תסבסדו חשמל בצורה שמעודדת בזבוז אנרגטי. שלמו למשרתים שכר שוק גבוה וישיר לחשבון הבנק, העניקו להם נקודות זכות במיסוי ורדו לכולנו מהוריד.
הדרך להוזיל את החיים בישראל היא לא דרך "הנדסת שוק" ממשלתית, אלא דרך הסרת החסמים שהממשלה עצמה הניחה. הסירו מכסים, הורידו מיסים, צמצמו את הממשלה ותנו לשוק לעבוד. זה אולי פחות קליט אבל זה יעבוד.
פורסם לראשונה בעיתון 'בשבע', ינואר 2026
