מאת: נטע-לי גרייבר בן שושן מנכ"לית עמותת 'האינטרס שלנו'

בשבוע שעבר, ד"ר אלי קוק, היסטוריון, פנה למתכנתי ישראל: צאו לשביתה המונית, התאגדו באיגודים חזקים, והשתלטו על התעשייה  לפני שה- AI ישאיר אתכם בלי עבודה. לדבריו, גל הפיטורים הצפוי אינו תופעת טבע אלא "תוצר של יחסי כוח אנושיים וסדרים חברתיים", ואת זה אפשר לשנות. בתרגום חופשי, הד"ר הציע: לקחת את ציבור העובדים הכי חופשי, מרוויח ומחוזר במשק ולדחוף אותו לכלוב הבירוקרטי של ההסתדרות. הציוץ זכה למאתיים אלף צפיות, לא בזכות הניצוץ האינטלקטואלי שלו, אלא בשל היותו תאונת רכבת אידיאולוגית בזמן אמת. התגובות היו חותכות, המתכנתים הריצו לרעיון את פקודת kill -9 , זו שהורגת תהליך תקוע ברגע אחד.

הקריאה "להשתלט על התעשייה" נשמעת בדיוק כמו נהג העגלה שב-1890 קרא לחבריו לשבות נגד האוטומוביל, או מוכר הקרח שהתחנן להתאגד נגד המצאת המקרר. הפחד מהבינה המלאכותית הוא הקלף השחוק ביותר בחפיסה. המעבר מנרות לחשמל, מסוסים למכוניות — כולם היו "תוצאות של יחסי כוח" לפי ההיגיון של קוק. אפשר היה גם לדרוש מחופרי התעלות להתאגד נגד הטרקטור. התוצאה היחידה הייתה בוץ.

המברגה לא מחליפה את הנגר כפי שציין אחד המגיבים בחוכמה, הבינה המלאכותית היא מברגה היא אינה מחליפה את הנגר, אלא את המברג. אין מי שמשתמש ב- AI יותר מהמתכנתים עצמם, והוא מייעל את עבודתם פי עשרה. המתכנת שידע להשתמש ב  AI -יחליף את זה שלא . זהו מירוץ שאי-אפשר לעצור בוועד עובדים. לא ניתן לשבות נגד מתמטיקה.

והנה הנקודה המכרעת: ברגע שתכניסו קביעות ובירוקרטיה, הקטר לא ייעצר הוא פשוט ייסע למקום אחר. חברות כמו אנבידיה לא כאן מתוך רגש לאומי אלא כי ישראל היא חוד החנית של היעילות והחדשנות. תתאגדו  ומרכזי הפיתוח יעברו לחו"ל. נהפוך את ההייטק לנמל אשדוד עם מקלדת, והעבודה תהיה בהודו תוך רבעון. ההייטק הצליח כי התחמק מציפורני ההסתדרות. זו לא תקלה, זה פיצ'ר.

קוק גם התעלם מהמודל שהפך את ההי-טק למקצוע נחשק. בשוק חופשי השכר נקבע לפי ערך אישי, לא לפי ועד ששואף ל"שוויון" כלפי מטה. הוא שוכח שכשמגיע האקזיט, גם אחרון העובדים מחזיק באופציות ומרוויח בגדול – שותפות גורל מרצון, ההיפך מכפייה של איגוד מאובן שמטרתו לשלם גם למי שמיותר.

הסכנה הגדולה ביותר היא אובדן החופש האישי. בהייטק, הערך שוכן בין האוזניים. התאגדות הופכת עובדים מיזמים חלוציים לחלק מקולקטיב מגושם, ושוללת את כוח המיקוח האישי והניידות המהירה – מנוף הכוח הכי חזק מול המעסיק. אפילו המודל הסקנדינבי מבוסס על גמישות תעסוקתית, לא על קביעות. זה כוח שאף ועד בהיסטוריה לא הצליח לתת.

ד"ר קוק מציע לוותר על הזכות להיות מצוינים ומחוזרים תמורת אשליה של ביטחון תעסוקתי. אבל ההיסטוריה מלמדת ההיפך: מעולם לא הצליח מאבק עובדים למנוע את הקידמה. ולמי שחרד מהמחר, התשובה אינה התאגדות אלא התחדשות. שוק הכשרות פתוח ומעסיקים מתחרים על עובדים מסתגלים הם רשת הביטחון האמיתית של הייטקיסט חופשי.

פורסם לראשונה ב-'בשבע' פברואר 2026