מאת נטע-לי גרייבר בן שושן מנכ"לית הלובי הציבורי 'האינטרס שלנו'

תארו לעצמכם את התרחיש הבא: אתם נכנסים לסופרמרקט לקנות קוטג', אבל פקיד ממשלתי מאיים חוסם את המקרר בגופו וצועק: "סליחה! המחיר לא נראה לי הוגן אקטוארית, אז מהיום אסור לחברה הזו למכור לכם קוטג'. לכו למתחרים!". נשמע הזוי ופטרנליסטי? ברוכים הבאים למדינת הרגולציה הישראלית, ממודל 2026.

האירוע שבו רשות שוק ההון אסרה על "ביטוח ישיר" למכור פוליסות מקיף וצד ג' רק כי לא "התיישרה" מספיק מהר עם תכתיבי המחיר של הרגולטור, הוא שיעור מאלף בכלכלה מעוותת. הרשות החליטה שהתעריפים אינם עומדים ב"מבחן ההגינות". הפתרון היצירתי שלה למחירי הביטוח שזינקו? לא לטפל בשורש הבעיה, אלא פשוט להכריח חברות ביטוח להגיש תעריפים מוזלים לאישורו המלכותי של הממונה. מי שלא חותכת במחיר או מפספסת דד-ליין – מודחת מהמגרש בצו מינהלי דורסני.

ונפתח סוגריים: אני ממש לא מעריצה מושבעת של חברות הביטוח (וזה כנראה הדדי לחלוטין). הן לא מסכנות ויודעות למקסם רווחים מצוין. הפופוליזם של הרשות מטריד אותי לא בגלל דאגה להן, אלא כי אני מבינה בדיוק מה יקרה לשוק לפי חוקי הכלכלה. וחוקי הכלכלה עקשנים בהרבה מכל פקיד שמחפש כותרת אוהדת.

מחירי ביטוח הרכב לא זינקו כי המנכ"לים בענף קמו בבוקר והחליטו להיות חזירים בתיאום מושלם. הם עלו כי מכת גניבות הרכב בישראל הפכה למגיפה לאומית שאיש אינו עוצר, כי מחירי חלקי החילוף פה מטורפים הודות לחסמי יבוא חונקים, וכי הטכנולוגיה ברכבים המודרניים הופכת כל דפיקה קלה בפגוש לתיקון בעשרות אלפי שקלים. במקום שהממשלה תילחם במשחטות הרכב או תפתח את השוק ליבוא מקביל אמיתי, הרגולטור בוחר בדרך הקלה וההרסנית: פיקוח מחירים דורסני במסווה של "הגנת הצרכן".

האירוניה זועקת לשמים. כדי "להגן" על הציבור, הרשות פגעה בלב הלגיטימי של השוק החופשי – בתחרות עצמה. כשחוסמים חברה דומיננטית, מצמצמים את ההיצע באופן מלאכותי ושולחים את המבוטחים לזרועות המתחרות, מה שדווקא עלול לייצר לחץ לעליית מחירים אצלן.

מעבר לכך, התערבות ברוטאלית כזו מאותתת לחברות חדשות או למשקיעים פוטנציאליים מחו"ל שהשוק הישראלי אינו בטוח. אף שחקן חדש לא ירצה להיכנס לענף שבו פקיד ממשלתי יכול למחוק לו את המודל העסקי ברגע. בכך, הרגולטור מייצר בעקיפין חסם כניסה קשיח לתחרות ומנציח את הריכוזיות.

חברות ביטוח אינן ארגוני צדקה. כשרגולטור מכריח חברה למכור פוליסה במחיר הפסדי, התוצאה הבלתי נמנעת היא "סבסוד צולב". החברה תפצה את עצמה על ההפסדים דרך מוצרים אחרים – פתאום ביטוח הבריאות שלכם יתייקר, ביטוח הדירה יקפץ או שדמי הניהול יעלו. מישהו חייב לממן את ה"הנחה" הפופוליסטית הזו, והמישהו הזה הוא תמיד הצרכן. כשמכופפים את היד של השוק החופשי, המחיר האמיתי תמיד יצוץ במקום אחר.

מה נדרש כעת? נדרש שינוי תפיסתי מוחלט ברשות שוק ההון. על המדינה להפסיק את ההתערבות הבוטה במנגנוני התמחור ולאפשר לשוק החופשי להתחרות באמת. כדי להוריד מחירים באופן אמיתי ומשמעותי, על הממשלה להתמקד בתפקידה הבלעדי – החזרת המשילות כדי לבלום את גניבות הרכב, ופירוק חסמי היבוא והבירוקרטיה בשוק חלקי החילוף. רק הסרת רגולציה ותחרות חופשית באמת יורידו את הפרמיות – פקידים שמנסים לנהל חברות עסקיות, יעלו לנו ביוקר.