מאת: נטע-לי גרייבר מנכ"לית הלובי הציבורי האינטרס שלנו

השבוע נחצה קו אדום נוסף במערכת היחסים המעוותת בין הפוליטיקאים, ועדי הנמלים והציבור. 700 עובדי נמל חיפה מאיימים בשביתה שתשתק את יבוא החיטה לארץ, ולכל אזרח שיקנה לחם בסופר צפויים להתווסף עשרות שקלים בכל חודש לחשבון. זהו עוד מאבק על תנאים ושכר של המשתכרים מהגבוהים ביותר במשק הישראלי כולו, על חשבוננו.

הנזק מידי ומוחשי. כשאוניית מטען עומדת ואינה פורקת את סחורתה, היא גובה "דמי עמידה" שיכולים להגיע לבין 10,000 ל-50,000 דולר ביום. עלויות אלה, במקרה הטוב, יגולגלו בסופו של דבר על הצרכן. במקרה הרע, כפי שמזהירים יבואני התבואות, נוצר מחסור ממשי במזון בסיסי. העובדה שהשביתה מתוכננת לתאריך בו נסגר רציף הגרעינים בנמל אשדוד, ובמקביל לסכסוך עבודה בממגורות חיפה, אינה צירוף מקרים. זהו מהלך מחושב שמטרתו להפעיל את הלחץ המרבי על המשק, תוך שימוש ציני בעורק החיים של המדינה כבן ערובה.

הבעיה לא נולדה היום, אלא נעוצה בכוח האדיר שצברו משך עשרות שנים ועדי העובדים בנמלים. הם נהנו מהיד על השיבר של שער הכניסה ל-90% מהסחורות הנכנסות לישראל, וניהלו משא ומתן מול הממשלה – על הכסף של כולנו. כך, נוצרה מפלצת בירוקרטיה, נפוטיסטית וחסרת יעילות, שהתקיימה במשך עשורים ללא הפרעה, וניפחה את כיסיהם של עובדיה הנמנים על מקבלי השכר הגבוה במשק.

בעשור האחרון ישראל עשתה מהלך אמיץ חשוב וראוי. היא פיצלה והפריטה את הנמלים והעבירה אותם לעידן חדש תחרותי וטוב.

הנהלת הנמל החדשה בחיפה, שנרכש על ידי משקיעים פרטיים, מנסה להתייעל ולהתמודד עם התחרות. אך במקום לתמוך בשיפור השירות ובצמיחה כלכלית, הוועד מסנדל. הוא מלין שההנהלה שוכרת עובדי קבלן מחד ועל "מחסור בכוח אדם" מאידך, אף שהבעיה האמיתית מבחינתו היא העובדה שעובדים אלו אינם מאוגדים, עובדים בהסכמי שכר אישיים ומראים איך באמת אפשר לנהל בשרירותיות מהירות ומקצועיות נמל.

בנוסף, הוועד מתלונן על עודף עובדים בסקטור מסוים אך מתנגד לשימועים, בו בזמן שהוא מונע העברה של עובדים עודפים לסקטורים חסרים. זהו לא סתם כשל לוגי, זהו מהלך מחושב שמטרתו היא שמירה על כוחו, תוך התערבות בניהולה המסחרי של חברה פרטית, גם במחיר פגיעה בציבור.

וחיפה לא לבד, באשדוד התנגדה ההסתדרות להנפקה שתכניס כסף, תגביר שקיפות ותשפר את היעילות וכן תוך דרישה שהנמל לא יופרט בעשור הקרוב. מעל כל אלה, מרחפת הפוליטיקה הלאומית: שרת התחבורה, שמתנגדת עקרונית להפרטות, מייצגת עמדות סוציאליסטיות ואוחזת בדירקטוריון הנמל. מובילה התנגדות על בסיס פוליטי, שכן היא מעוניינת לשמר את תמיכתם של עובדי הנמלים שמהווים בסיס כוח חשוב בפריימריז של מפלגת הליכוד. התוצאה היא קיבוע המצב הקיים והנצחת הפריבילגיות על חשבון הציבור.

חרף ההפרטות החשובות כוחם של הוועדים עדיין גדול, במיוחד בנמל הממשלתי האחרון, אשדוד. וזאת כיוון שהושארו לנמלים הישנים מנופי לחץ על המדינה והמשק בדמות רישיונות מיוחדים לפריקת מטען כללי (מטען שאינו במכולה).

הפתרון האמיתי הוא החלשת כוחם של הוועדים באמצעות מתן רישיונות מהירים לנמלים הפרטיים לפרוק מטען כללי. רק כך תתחזק התחרות, יחלש כוחו של ועד השלטר, ויבואני התבואות והצרכן הישראלי יקבלו סוף סוף מזור. רק שוק חופשי, נקי מהתערבות פוליטית ומלחצי ועדים, יבטיח שהלחם לא יהפוך למוצר יוקרה ושהכלכלה הישראלית תצליח לשגשג.

פורסם לראשונה בעיתון 'בשבע', אוגוסט 2025