תקציר מנהלים:
שוק המוניות בישראל, המונה כיום כ-25,050 בעלי רישיונות להפעלת מונית ("מספרים ירוקים") נכון לסוף שנת [1]2023, סובל מעודף רגולציה ומהגבלות שפוגעות בנהגים, בציבור הנוסעים ובכלכלה כולה. בפועל, מספר נהגי המוניות בישראל גבוה יותר, שכן רבים מבעלי המספרים הירוקים משכירים את זכויותיהם לנהגים אחרים. ניתוח הנתונים מדו"ח מבקר המדינה והמצב בשטח מעיד על כשל רגולטורי מובהק הגורם לשוק שחור ("דרייברים"), מחירים גבוהים, שירות לקוי, וירידה דרמטית בשירותי מוניות השירות. המדינה, בניסיונה לפקח על כל היבט של הענף, יצרה מערכת בירוקרטית מסורבלת שאינה משיגה את יעדיה המוצהרים של שיפור השירות והבטיחות.
נייר עמדה זה קורא לביצוע רפורמה מקיפה שתשחרר את שוק המוניות מכבלי הרגולציה העודפת, ותפנה את מקומה למנגנוני שוק חופשי ותחרותי אשר ייתרו את השוק השחור הקיים ויטיבו עם כל הצדדים.
הבעיה: רגולציה חונקת ושווקים מעוותים
- חסמי כניסה גבוהים לענף המוניות
כיום, כדי להפוך לנהג מונית נדרש:
- רישיון נהיגה בדרגה D1 הדורש קורס של 143 שעות והשקעה כספית ניכרת
- "מספר ירוק" (זכות ציבורית) בעלות של כ-270,000 ₪ – רכישה מהמדינה, 240,000 רכישת זכות בשוק הפרטי, או בשכירות של כ-1,000 ₪ לחודש
- ביטוח מורחב בעלות ממוצעת של 14,000 ₪ לשנה
- עלויות נוספות בגין ציוד, אגרות ותשלומים לאיגוד מקצועי
- הגבלות ודרישות רבות לרכב המונית עצמו
עלויות אלו מהוות חסם כניסה משמעותי המגביל את כמות השחקנים בשוק ומפחית את התחרות.
- תעריפים מפוקחים שאינם משקפים את המציאות הכלכלית
מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים בקביעת תעריפי הנסיעה:
- המודל הכלכלי של ועדת המחירים מתבסס על הנחות שגויות (ניצולת של 57.7% לעומת 21.4% בפועל)
- מחיר הסולר בחישוב גבוה ב-53 אגורות מהמחיר האמיתי[2]
- תמחור שאינו מתחשב בשינויים טכנולוגיים כמו מוניות היברידיות וחשמליות
- היעדר מנגנון עדכון הצמוד לשיעור הריבית במשק, הגורם להפסדים לנהגים
- פיקוח ואכיפה כושלים
- כיום ישנם רק 3 פקחים במשרה מלאה לפיקוח על כ-72 מיליון נסיעות מונית 'ספשיאל' בשנה
- מתוך 6,641 תלונות שהוגשו על נהגי מוניות רשמיים בשנים 2019-2023, רק 152 הסתיימו בכתבי אישום
- אין מעקב אחר בעלי רישיון להפעלת מונית לוודא את המשך עמידתם בתנאי הכשירות
- אין פיקוח על השכרת רישיונות, המאפשרת את עקיפת הבקרות הקיימות
- כישלון רפורמת מוניות השירות[3]
- מספר מוניות השירות צנח מ-844 בשנת 2017 ל-59 בלבד בשנת 2023
- מתוך 24 אשכולות גיאוגרפיים מתוכננים, רק 4 פעילים (כולם באזור תל אביב והמרכז)
- יעד הרפורמה היה 2,500 מוניות שירות, אך רק 15% מ-400 המוניות המתוכננות פועלות בפועל
- תוצאות: תופעת ה"דרייברים" והשוק השחור
כתוצאה ישירה מהרגולציה הכבדה ועלויות ההפעלה הגבוהות, נוצר שוק מקביל של "דרייברים" – נהגים פרטיים המספקים שירותי הסעה בתשלום ללא רישיון, ביטוח מתאים או פיקוח.
תופעה זו מובילה ל:
- נזק של מאות מיליוני ש"ח לקופת המדינה בשל אובדן מיסים ואגרות[4]
- פגיעה בפרנסת נהגי המוניות החוקיים
- סיכון בטיחותי לנוסעים בשל היעדר פיקוח ובקרה
- מערכת תחבורה כפולה: אחת חוקית, יקרה ומפוקחת, והשנייה זולה, מסוכנת ובלתי מפוקחת
הפתרון: דה-רגולציה וחיזוק מנגנוני השוק החופשי
- ביטול הדרגתי של "המספר הירוק"
- ביטול הדרגתי של מגבלת הזכויות הציבוריות ("המספרים הירוקים") תוך פיצוי הולם לבעלי הזכויות הקיימים
- הפחתת חסמי הכניסה לענף באמצעות הפחתת הדרישות הרגולטוריות והתמקדות בדרישות בטיחות ואבטחת איכות בסיסיות
- יצירת מסלול מהיר להכשרת נהגי מוניות עם דגש על בטיחות ושירות
- שחרור תעריפי הנסיעה
- מעבר הדרגתי ממודל של פיקוח מחירים למודל של מחיר מקסימום ולבסוף לשוק חופשי לחלוטין
- אפשור שימוש בתמחור דינמי המושפע מביקוש והיצע, כפי שמקובל בעולם
- הסרת ההגבלות על שיתוף נסיעות ומודלים חדשניים נוספים
- אסדרה חכמה ואפקטיבית
- החלפת הרגולציה המיושנת במודל רגולטורי מודרני מבוסס שקיפות, דירוג צרכנים ומנגנוני שוק
- התמקדות במניעת הונאות ופיקוח על סטנדרטים בסיסיים של בטיחות וביטוח
- פישוט מערכת האכיפה והמעבר לאכיפה מנהלית יעילה במקום אכיפה פלילית מסורבלת
- עידוד חדשנות וטכנולוגיה
- תמריצים מבוססי שוק למעבר למוניות חשמליות והיברידיות, במקום הגבלות כפויות
- עידוד אפליקציות וטכנולוגיות המאפשרות שקיפות, נוחות ובטיחות מוגברת
- פתיחת השוק לחברות תחבורה שיתופית כמו Uber ו ,Lyft-שנמנעה מישראל בשל רגולציה מגבילה
5 . הרחבת אפשרויות הבחירה לצרכן
- אפשור כניסת שירותי הסעות מודרניים ומגוונים לשוק הישראלי
- יצירת תחרות אמיתית שתוביל להורדת מחירים, שיפור השירות והגדלת ההיצע
- מתן פתרונות יעילים לצרכים שונים, כולל באזורי פריפריה ובשעות לא שגרתיות
סיכום והמלצות מעשיות
ההתערבות הממשלתית המסיבית בשוק המוניות בישראל נכשלה בהשגת מטרותיה. היא יצרה שוק מעוות, יקר, לא יעיל ולא בטיחותי מספיק, תוך פגיעה בפרנסת נהגי המוניות החוקיים ועידוד התפתחות שוק שחור.
אנו קוראים למחוקקים:
- לאמץ תוכנית דה-רגולציה מדורגת של ענף המוניות, שתבטל את "המספר הירוק" ותפתח את השוק לתחרות
- לבטל את הפיקוח על מחירי הנסיעות ולאפשר למנגנוני שוק לקבוע את המחירים
- לאמץ מודל רגולטורי חכם המתמקד בבטיחות ושקיפות
- לחוקק חוק שירותי תחבורה מודרני שיאפשר כניסת שחקנים חדשים וטכנולוגיות חדשניות
- להקל על התנאים להפעלת מוניות תוך הקפדה על דרישות בטיחות וביטוח בסיסיות
הניסיון העולמי מראה שמדינות שאימצו מודלים דומים נהנו מירידה במחירים, שיפור בזמינות השירות, הקטנת התלות ברכב פרטי, ירידה בתאונות הקשורות לנהיגה בשכרות, ויצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות.
הגיע הזמן לשחרר את שוק המוניות והדרייברים בישראל מכבלי הרגולציה המיושנת, לטובת אזרחי ישראל, הנהגים והכלכלה הישראלית.
[1] https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.11-75A-PartB/2024.11-75A-PartB-205-Taxi.pdf
[2] https://sharedtaxi.mot.gov.il/
[3] https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/620da86e-3bd3-eb11-8126-00155d0af32a/2_620da86e-3bd3-eb11-8126-00155d0af32a_11_18079.pdf
